שלום לכולם,

בעקבות המלחמה של ההורים ושל החניכים (בינהם עבדכם הנאמן), אור קשתי, כתב בעיתון "הארץ" כתב כתבה בנושא (בה גם צוטתי), ופנה אל משרד החינוך בבקשה לדרוש מבית הספר לסגור את המאגר, וכך נעשה.

כלומר שביום שני, כשנחזור ללימודים המאגר כבר יהיה היסטוריה – אולי זו תהיה הזדמנות להתחיל הכל מחדש, לחקור לעומק מה מותר ומה אסור ולהקים מאגר חדש, כמובן בצורה קצת יותר מסודרת, או לחלופין למצוא פיתרון יעיל יותר, כמו לעבוד על יושר החניכים, או הכי טוב (לדעתי): להכניס את ההסעדה כחלק מבית הספר, כאשר כמובן שמי שאינו רוצה יכול לבקש זאת, ויסירו את תשלום ההסעדה מן המחיר.

גם אם לא יעשו דבר מן הרעיונות שנקבתי, זהו פתח לעשיית דברים יותר ברצינות ובשיתוף ההורים והחניכים (ראו פוסט על מועצת החניכים).

שתהיה לכולם שנה טובה ומתוקה (בדבש!)
דור.

שלום לכולם,

השבוע נחרדתי לגלות כי בבית ספרי מעוניינים להתקין מערכת טביעת אצבע על דלתות חדר האוכל.
לכאורה זה יעיל מאוד לבית הספר, לכל חניך יהיו מספר כניסות, והוא יוכל לנצל אותן בהתאם, עד שיגמרו לו הכניסות לחדר־אוכל, כך לא יכנסו חניכים שלא שלמו, וראו איזה יופי מגינים על זכויות העובדים בחדר־אוכל.

מצד שני, עלות של הקמת מתקן כזה תהיה יקרה מאוד, ותוציא מהכסף שגם ככה אין לבית ספרנו, יגרם עומס רציני מאוד בכניסה לבית הספר, ובכלל אני לא בטוח עד כמה זה חוקי, הרי טביעות האצבע שלנו הן דבר חד פעמי, וכמו שצריך לקבל אישור כדי לקבל פרטים אישיים עליי (וכל עוד אני בתחום משרד החינוך, הם מקבלים את הפרטים ממשרד החינוך), כך צריך לקבל את רשותי, או לפחות את רשות הורי, כל עוד אני קטין, כדי לקחת טביעות אצבע.

בנוסף לכל, הדבר לא באמת ימנע מחניכים להכנס לחדר האוכל: אפילו אני יודע לזייף טביעות אצבע, ופשוט יותר, כל אחד יוכל לבקש מחבר להכנס יחד איתו. העובדים בחדר האוכל יסמכו על העובדה שרק מי שמשלם נכנס, ולא יחשדו באף אחד (ואין יותר "איפה הכרטיס"), כלומר שאם חניך נכנס עם חבר, הוא גם יוכל לאכול ללא פחד.

בשנה שעברה היתה תעלומה, של מישהו (ועד היום לא ברור אם הוא חניך או מחוץ לבית הספר) שהיה נכנס לבית הספר לאחר שעות הסגירה, וחותך את הכבלים של המזגנים. מהיום אם יקרה דבר כזה, אני אישית אפחד "לחלק" את טביעות האצבע שלי, מה יקרה אם טביעת האצבע שלי תהיה באיזור שמישהו גרם בו נזק? למה שיאמינו לי שלא עשיתי כלום, הרי טביעת האצבע שלי נמצאת שם, והיא הוכחה חותכת – גם בבתי משפט.

אחד מהורי החניכים (ומתברר שהוא לא היחיד) הביע עמדה מאוד שלילית בנושא כשגילה את זה (וכאן ראוי לציין שבית הספר מכניס את זה כמעט בסוד לבית הספר, לא חולקו דפים להורים, ואני גיליתי את זה רק משום שאבי בועד ההורים), ואני מאוד מקווה שהוא יפעל מספיק כדי שלא ייכנסו שום מכשירים לבית הספר.

כבר החלו לקחת טביעות אצבע מן החניכים, והמתנגדים כבר החלו לתכנן קמפיין נגדי.
אז למרות שהנושא הזה יצא לי מכל החורים – הנה גם אני נכנס למאבק קצת יותר פרטי נגד המאגר הביומטרי.

דור.

שלום לכולם,

מי שבקשר איתי בטח שם לב שנעלמתי בשבוע האחרון. נסעתי לשבוע של הרגעות בצפון יחד עם משפחתי (נחל שניר למתעניינים).
בדיוק לאחר שהזמנתי את מכשיר האופןמוקו (A6 850+Buzz fix שזהה ל־A7 רק יותר זול) נסעתי, והתכנון היה שלאחר מסלול ארוך ברחבי העולם הטלפון יגיע אליי באמצע הטיול – ואכן כך היה. הטלפון הגיע אליי ביום שני האחרון (ה־17 באוגוסט), ולא יכולתי לעשות איתו יותר מדי.

כשחזרתי ביום שישי הביתה, מיד התחלתי לחקור. אני כולי מתפוצץ מסקרנות.
כבר בהתחלה הבנתי שההפצה שהמכשיר הגיע איתה ממש מגעילה, ההגדרות לא נוחות (נכנס למצב המתנה תוך 30 שניות בלי נגיעה), הצבעים לא משהו, המנשק כולו קצת תת רמה…

כשחזרתי הביתה למדתי לצרוב את המכשיר. לצרוב נשמע כזה מסובך, זה פשוט כמו לגרוב גרביים.
הצריבה הראשונה שלי הייתה ל־SHR Unstable full (לא יציב זו מילה קצת גדולה על זה), שהתבררה כבעייתית, ולכן בהמלצת מספר משתמשים צרבתי מחדש את המכשיר עם SHR Unstable lite.
אין מילים בפי, אין כמו ב(לינוקס)בית. הגיע הזמן להתקדם בשלב.

לאחר יום שלם של הסתבכויות בתוך עצמי, למדתי כיצד לחבר את המכשיר לאובונטו שלי, בכדי להתחבר אליו ב־SSH.ראשית יש לוודא שהמכשיר מזוהה. הוא צריך להיות דלוק (ולא במצב המתנה). כדי לראות אם הוא מחובר יש לכתוב את הפקודה:

אם מופיעה השורה "First International Computer, Inc. OpenMoko Neo1973 kernel cdc_ether USB network" הכל בסדר. אם לא – יש להכנס למצב המתנה (Suspend), לחזור חזרה, ולנסות שוב את הפקודה. אם זה לא עובד ניתן לנסות לנתק את המכשיר מהכבל, ולחבר חזרה, ואם כל אלה לא עבדו, תמיד אפשר פשוט להפעיל מחדש את המכשיר.

כעת כשהמכשיר מזוהה, יש להכנס למצב מנהל (באמצעות הפקודה sudo su, לא לעשות sudo לפני כל פקודה) ולהריץ את הפקודות הבאה:

ifconfig eth1 192.168.0.200 netmask 255.255.255.0 up
route add -host 192.168.0.202 dev eth1
echo 1 > /proc/sys/net/ipv4/ip_forward
iptables -t nat -A POSTROUTING  -o ath0 -j MASQUERADE

שימו לב שבפקודה הראשונה והשנייה מופיע eth1. חיבור זה הינו החיבור של המכשיר, ייתכן ואצלכם הוא יהיה eth2, eth3 או usb0. ניתן לבדוק באמצעות ifconfig.
בפקודה הרביעית מופיע ath0. זהוהחיבור האלחוטי שממנו אני מחובר במחשב לאינטרנט. אצלכם שנו זאת לחיבור שלכם.
את הפקודות האלו יש לבצע בכל פעם שמחברים את המכשיר ורוצים בו אינטרנט או גישה אליו. (מעניין אם קיים סקריפט שעושה את זה)

כעת לאחר שהגדרתם את הכל, ודאי תרצו כבר להתחבר למכשיר ב־SSH. יש לחזור למשתמש הרגיל (באמצעות su USER_NAME), ולהריץ את הפקודה:

לא ברור לי למה, אבל כשמחוברים במצב מנהל זה לא פועל, אבל כשמנסים להתחבר כמשתמש רגיל זה גם לא פועל, ורק עם sudo זה פועל חלק.

תתבקשו לתת את הסיסמת ה־ROOT של המוקו. פשוט הקישו אנטר (אין סיסמה).
זהו. אתם בפנים, ואפילו יש אינטרנט.

כעת מומלץ להתחיל להתקין את התוכנות שאתם רוצים על המכשיר.
קודם־כל יש להתקין את מנהל החבילות opkg שהוא מנהל החבילות הפופולרי בהפצת ה־SHR (וגם ב־OM). בכדי לעשות זאת הריצו את הפקודה:

כעת opkg מותקן. זמן להתקין תוכנות.
ההתקנות שלי:

Mokomaze – המשחק הכי טוב שמצאתי למכשיר (וגם היחיד פרט לסודוקו קל מדי)
Intone – נגן מוזיקה מעולה
Woosh! – דפדפן אינטרנט לא משהו, אבל הכי טוב שמצאתי.

את ההתקנות עשיתי באמצעות הפקודה: opkg install PACKAGE_NAME (כאשר את PACKAGE_NAME מחליף שם החבילה), חוץ מאת Woosh! אותו התקנתי ממאגר החבילות של OPKG.org.

כדי לכוון את השעון (שעה ותאריך) בעזרת האינטרנט, התקנתי את NTP:

ואז כיוונתי את השעון כך:

במידה ותרצו להעביר קבצים אל מכשיר המוקו שלכם, תוכלו לעשות זאת באמצעות הפקודה הבאה:

תוספת אחרונה:
בודאי תרצו עברית במקלדת של המוקו, לשם כך יש להתקין את החבילה illume-keyboard-hebrew (ב־SHR):

כעת כל שנותר הוא לאתחל על הסביבה הגראפית:

.

התרשמות כללית:
מכשיר מצוין עם המון פוטנציאל.
אנשים אומרים שמוקו הוא בעיקר משקולת לנירות, שזה מכשיר איטי נורא, שכלום לא עובד בו, שהוא לא מתפקד כמו טלפון בכלל.
אנשים לא יודעים מה הם אומרים.

הסאונד עובד לי מעולה, והמכשיר מתפקד בעיקר כטלפון (שכן אני לא כזה מתכנת דגול), אני מרגיש שיש לי שליטה מלאה עליו, כי זה לינוקס וזה עובד כמו לינוקס. המסך מגע שלו מעולה, וניתן לעבוד עם מספר תוכנות במקביל (לשמוע מוסיקה בזמן שמשחקים ב־Mokomaze)
מבחינת האיטיות יש מקום לשיפור, אבל זה לא מספיק איטי כדי לא לנסות אותו.
הבעיה העיקרית שלי עם המכשיר זה שמנהלי החבילות לא מכילים כמעט אפליקציות, וזה מתסכל לקמפל על 400Mhz, ובכלל אין מספיק אפליקציות שמותאמות במיוחד למכשיר (כמו לדוגמה דפדפן אינטרנט).

בקיצור, מכשיר באמת כיפי ונוח, יש בו מקום לשיפור, אבל הוא בהחלט מספק אותי ואת צרכי.

דור.

שלום לכולם,
אני עובד השבוע אצל סבי, ומכייון שהטלוויזיה צמודה אליי אני נאלץ לראות דברים כל הזמן.

ראיתי פרסומת, שפשוט זעזעה אותי, ולאחר כשנייה החלטתי שאני כותב על זה.
בפרסומת נתבקשו כל בני ישראל לגשת אל הכותל (המערבי) להתפלל למען גלעד שליט שיחזור ולהפיח שתקווה בעם.
אלוהים אדירים! (חה חה, הבנת את המשחק מילים?) זה הדבר הכי מטומטם שראיתי מזה זמן רב מאוד.
אפילו אילו הייתי דתי, ואני ההפך הגמור מכך, לא הייתי מגיע לשם.

אם נתפלל כולנו, אולי גלעד שליט יחזור? אני בטוח ומשוכנע (!) שהטרוריסטים המחזיקים בגלעד שליט ישלחו נציגים אל הכותל, כדי לראות כמה אנשים (מהקהל הדתי) מעוניינים שגלעד שליט יחזור, ובהתאם לבקשת הקהל ישלחו לנו אותו בדואר רשום.
להפיח תקווה בכולנו? אם כולנו נגיד "ברוך אתה אדוני" בטח נתמלא בתקווה, הרי אלוהים כבר יטפל בכל.
לאן המדינה שלנו הייתה מתדרדרת אילו אלוהים היה צריך לסדר לנו את כל התקוות, בטח הייתה לנו כאן מדינה מושלמת.

תסלחו לי על הפוסט האתאיסטי הזה,
דור.

שלום לכולם,

לכל מי שלא היה באירוע – הפסיד
מי שעכשיו תוהה לעצמו, על מה אני מדבר, ובכן, את כל המידע על הנושא ניתן למצוא כאן.

כשאחי ואני הגענו לאוגוסט פינגווין, אני ישר נדבקתי לדורון בפינת המוקוים, שם התלהבתי עד טירוף מהערימה הענקית של המוקוים שהייתה מונחת לה בנחת בקצה השולחן, כמובן שדורון עשה לי טובה ונתן לי לשחק במכשיר קצת, שאני אוכל להתרשם. אני חייב לציין שדמיינתי אותו הרבה יותר גדול, ואנשים סתם מגזימים עם הגודל שלו, אייפון גדול פי כמה ממנו.

לעומתי, אחי נדבק לקופאית הצעירה שעמדה בכניסה, שמתברר שהוא בכלל זה שדאג שהיא תהיה שם, אז זו הבמה שלי להגיד לו תודה, מסתבר שיש לי גם קרובים שתורמים לקהילה, בלי לרוץ לספר בבלוג

כשהסבתי את פני לרגע מן המוקואים, גיליתי שמעשרים איש הפכנו למאה חמישים לפחות, וזה הלך וגדל, האמת שבקושי היה מקום לזוז, אבל זה לא שאני הייתי יכול למצוא מקום יותר טוב, אז אין לי על מה להתלונן.

האוכל נעלם מיד, זה היה ממש מפחיד. בפעם הבאה לדעתי עדיף להביא אוכל קצת יותר זול, אבל יותר כמות. (כמו־כן יותר מים ופחות ספרייט ומי סוכר בטעם תפוזים).

טוב, הנה ליאור קפלן דוחף אותנו לתוך האולם, האמת שליאור קצת הפחיד אותי, לא רק בגלל הקרחת, ואולי זה מה שגרם לכניסה המהירה לתוך האולם?

ההרצאות היו ממש מעניינות, אבל כמובן שיש לי ביקורת
דבר ראשון,ההרצאה של עידן קנר, ההרצאה הייתה ממש מעניינת, ואני כבר מחפש איפה אני יכול ליישם שימוש באסטריסק. עם זאת, הוא כנרה מאוד ביישן, וזה היה ניכר בהמון "אה…..". אולי הבעיה הייתה מכיוון שהוא היה צריך לסנן את התוכן שלו בזמן ההרצאה.

ההרצאה של ליאור קיסוס הייתה ממש מעניינת, עד הדקות האחרונות שבה הוא נכנס לתרשימים, ועוד תרשימים, ועוד תרשימים, מה שלדעתי הוא היה יכול לדבר על משהו אחר. תרשימים זה טוב, אבל לא להגזים משום דבר.

ההרצאה של נצח פרביאש הייתה מפתיעה מאוד (לטובה). בדקות הראשונות תהיתי לי מה לעזאזל הקשר, הוא דיבר על מרכז רימון והפרוייקטים שלו, ולא הבנתי מה הקשר שלו אלינו (גיקלנד והסביבה) בכלל.. ואז פתאום הוא חיבר את העניינים, הכל פתאום נהיה הרבה יותר ברור, ופשוט היה תענוג לשמוע כל מילה שלו. שלא נדבר על זה שהוא הזכיר את העניין של מערכת הפעלה מבוססת אובונטו שהוא צריך, כשאר אני בדיוק לומד את הנושא הזה

עירא אברמוב והפאנל שהתנהל, הצליחו גם־כן להפתיע אותי. המחשבה הראשונית שלי הייתה "אוי לא, לא עוד חוק ביומטרי! מספיק לי שדורון מספים הפלאנט, וכבר התחלתי לדלג על על הפוסטים שלו בנושא (נו.. כמה אני יכול כבר לקרוא!)", אבל באמת שהיה מעניין, ואפילו מסקרן, שלא נדבר על ההסבר הברור והפשוט של יהונתן קלינגר בנושא מפתחות (שעדיין לא השלים לי את כל מה שאני צריך לדעת בנושא, אבל עדיין הסבר מעולה).

ההרצאה שהכי עצבנה אותי, הייתה ההרצאה של קלטורה. לי זה נשמע כמו קמפיין פרסומתי של החברה, כדי לשכנע אותנו, אנשי הלינוקס והתוכנה החופשית, כמה המערכות שלהם מעולות וכמה הם הולכים לקרוע ליוטוב את הצורה. מזל שהמרצה (שי דוד?) נזכר (או יותר נכון הזכירו לו) במשפט האחרון שלו להגיד "אה.. כן, כמובן שכל המערכות שלנו בקוד פתוח.", אחרת לא הייתי מבין מה הוא עושה שם בכלל.

במהלך ההרצאה של קלטורה דיברנו על תצלום קבוצתי של אובונטו ישראל בהפסקה הבאה, פתחתי את הלפטופ, שם היה לי את לוח הזמנים של הכנס בזכרון המטמון (Cache) של פיירפוקס את העמוד. ופתאום הבנתי, שקפלן מחק לנו הפסקה! קפלן הזה….

ההרצאה על קלאודס פשוט לא הייתה מובנת לי, הוא דיבר כאילו כל הקהל יודע בדיוק על מה הוא מדבר, ואני עוד מההתחלה הייתי עם סימן שאלה ענקי.
העניין נהיה אפילו יותר גרוע, כאשר הוא כביכול סיים את ההרצאה, אבל לא! יש עוד המשך, עלה אדם אחר, והמשיך לדבר עם מצגות ארוכות ולא ברורות באנגלית. (אני מודה שבשלב מסוים שלפתי את הלפטופ שלי והתחלתי לשחק ב־xmoto, וכשנמאס לי שיחקתי גם ב־SuperTux… מה אני אעשה? איבדתי עניין… )

ההרצאה של תומר כהן (או תום הכהן מהיום?), הייתה מעניינת, ואף מבדרת, אך השאירה אותי עם הרבה שאלות לגבי HTML. היה כתוב במצגת שיש התמנשקות עם שולחן העבודה – מה זה אומר? אני לא הייתי רוצה ששולחן העבודה שלי יתמלא בקיצורי דרך, חלונות קופצים והשד יודע מה, מאיזה אתר שאני אבקר בו (כן, זה הייתי אני ששאל את השאלה הזו). התגובה של תומר אפילו העלתה בי עוד שאלות, אם אני נכנס לאתר זדוני בטעות, ופיירפוקס יתחיל להקפיץ לי אלפי הודעות של "רוצה ליצור קיצור דרך על שולחן העבודה, האם אתה מאשר?" מה שיתקע לי את כל הדפדפן, ואני אאלץ לסגור את פיירפוקס, ובהעלאה הבאה לפתוח הכל מחדש, כי אם אני אפתח את מה שקיים, גם אם אהיה מנותק מהאינטרנט, יש מטמון שיפתח לי את הדף הארור. בקיצור, נשמע לי מאוד מאוד בעייתי. ואשמח לתגובתו של המומחה

בקיצור, היה ממש נחמד חוץ מזה שהדלת של הרכבת לא נפתחה לי בדרך חזור, ונאלצתי שיאספו אותי מאשקלון =\ (אל תדאגו, אני אשלח להם מייל בנושא…)

אגב, גם אתם שמתם לב שבסטיקרים "YES WE CAN" כתוב "אוגוסט פינגויין" (שני י')?

תחילת שבוע נהדרת,

דור

שלום לכולם,

בפוסט זה אני מנסה להעלות את מודעות תפקוד הלוקו הישראלי של אובונטו, לכל פעילי אובונטו למניהם בארץ. אם אינכם קשורים לאובונטו אני מניח שפוסט זה גם לא יעניין אותכם.

הכל התחיל מזה שהיה היום מפגש למתרגמים, ואף אחד לא ידע על זה בארץ… היו שם אולי עשרה מתרגמים, וגם זה בקושי (גילוי נאות: אני באותה העת השלמתי שעות שינה). איך דבר כזה קורה? מאוד פשוט. לוקו לא מאורגן!

קודם כל, מה הוא לוקו?!
ובכן, קבוצת הלוקו או בלעז LoCo הינה הקשורה בלוקליזצית אובונטו, הבאתו והתאמתו לארץ מסוימת, השם LoCo הינו קיצור של Local Community.

אז מה הבעיה? יש לנו גם צוות מתרגמים וגם צוות תומכים!
הבעיה היא שקבוצת הלוקו הישראלית היא למעשה כרגע קבוצת הלוקו הכי לא מאורגנת ומסודרת מבין כל הקבוצות. יש לנו קבוצת תומכים טכניים, שחלקם אפילו לא מכירים את המונח לוקו, קבוצת מתרגמים, שאני לא בטוח שכולם מודעים שהם לוקחים חלק בלוקו הישראלי, כותבי מדריכים…

בקיצור, יש לנו בעיה: מאז שסיוון עזב את הלוקו (והוא עזב ממש מזמן) לא היתה שום התקדמות מסודרת של הלוקו… ואני לא בא לאף אחד בטענות, אני רק מעלה את הנושא. עכשיו צריך לעשות עם זה משהו.

קודם כל, צריך שיהיה ללוקו עמוד בוויקי של אובונטו. כלומר יש עמוד כזה, אבל מי יודע עליו…? ארבעה אנשים? והעמוד הזה לא מעודכן בכלל, לדוגמה הוא מציג פרוייקט בשם HeBuntu. מישהו שמע על זה? כי לא צריך פרוייקט כזה יותר… והדף לא מתעדכן, וזה מתפקידו של הלוקו לעדכן את הדף הזה.

שנית, הצ'אט עדיין בבעלותו של סיוון, מה שצריך להשתנות. קוד ההתנהגות של אובונטו אומר שמנהל שעוזב צריך למצוא לו מחליף ולהעביר לו את הסמכויות וכמובן ללמד אותו מה צריך לעשות.

הוויקי – מבחינת אובונטו אין להם שום בעיה לסדר לנו וויקי על השרתים שלנו, ועוד בעברית, כך גם נזכה לקבל את העיצוב האובונטואי שלהם וגם לא נצטרך לדאוג בקשר לשדרוגים וכיוצא בזאת.

קבוצת הלוקו בלאנצ'פד צריכה להכיל רק אנשים פעילים בלוקו, ולהיות מנוהלת רק על־יד אנשים פעילים בלוקו. כמו־כן כרגע ישנi שתי קבוצות (ubuntu-il ו־ubuntu-israel), שצריכות להתאחד (ולא ברור למה הקבוצה השנייה נוצרה בכלל, לקח לי בדיוק עשר דקות להשיג את סיוון שהיה האחראי על הקבוצה הקודמת.

רשימת דיוור, יש אחת כזו, למה לא משתמשים בה? כל קבוצה מאורגנת משתמשת ברשימת דיוור… הגיע הזמן שגם אנחנו.

הפורום – יש לנו פורום מאוד תוסס וקהילתי, צריך להבהיר שהוא חלק מהלוקו, ולדאוג שתהיה בו תזוזה כל הזמן. כרגע ישנם שני מנהלים ראשיים קבועים, ולמעשה ההנהלה די קבועה. כמו־כן, רק המנהלים צריכים לבחור מי ינהל, הם לא צריכים לתת למשתמשים אפשרות לבקש ניהול, אלא להגיד בעצמם "או! הוא נראה לנו מתאים לניהול" ולשלוח לו הודעה פרטית כדי לברר האם הוא מעוניין.
ההנהלה צריכה לדעת להעביר את הניהול הלאה כל הזמן, כדי לגרום לזרימה בניהול. מי שלא פעיל יורד מההנהלה, ומי שכן פעיל בוחר מי ימשיך. כל משתמש שמקבל ניהול צריך לדעת שהוא יצטרך לעזוב ברגע שיפסיק להיות פעיל, אחרת הקהילה תתחיל לגסוס עד מוות בייסורים. חלק זה נכון גם לגבי הלוקו כולו, פשוט כרגע אין לוקו, יש יותר פורום.

כתובת – בעבר לקהילה הייתה את הכתובת ubuntu-il.org, לא ברור למה אבל אין לנו אותה יותר. כדי לקבל את הכתובת חזרה סך־הכל צריך לשלוח מייל ולבקש שיפנו את ה־DNS שלנו לכתובת הזו.. צריך להעשות..

.

לא מזמן שלחתי לדולב הודעה דומה, מתוך מחשבה שהוא מנהל את הפורום ולכן הוא גם צריך לטפל בענייני הלוקו, אך אני רואה שהדברים לא מתבצעים, ואולי פשוט אין לו זמן. לכן אני מאמין שהוא צריך או להיות פעיל ולקדם את צרכי הקהילה, ולסדר כבר את ענייני הלוקו, או שהוא צריך להכניס מנהלים חדשים שיחליפו אותו (ראו פסקה על הפורום), וזו טענתי היחידה לדולב, כי חוץ מזה הוא מנהל נהדר.

למעשה הטיפול בלוקו כרגע בידיים של סיוון שלא נמצא ודולב שהולך ונהיה פעיל פחות (ואני מניח שכל אחד והסיבות שלו), אני חושב שהגיע הזמן להתחיל לעשות שינויים בהנהלת הלוקו, ובדרך ההתייחסות שלה, כי אנחנו הרבה מאחורי כולם.

נ.ב – לפעילי הלוקו למניהם, תוכלו להתעדכן בנושאי הלוקו מכאן: http://fridge.ubuntu.com/calendar

דור.

שלום לכולם,
לא מזמן תומר כהן שלח לי תזכורת על פיירפוקס 3.5 שתצא בקרוב, והציע לי לנסות אותה.
מאז אני משתמש רק בה, ואני חייב לציין: היא הפתיעה אותי לטובה.
מבחינת מהירות, כן. בהחלט מרגישים בהבדל. פיירפוקס 3.5 (או יותר נכון ה־RC) מהירה מאוד יחסית לגרסה הקודמת.
חשוב לי לציין לטובה את העובדות שפיירפוקס הפסיק להתקע לי כל רגע באופן מוחלט, ג'ימייל שוב עולה לי בלי שום בעיות (עד עכשיו הייתי נכנס אליו מכרומיום), ואהבתי את הפונקציה (הגנובה מכרום) לגלישה פרטית.
.
עם זאת, מאוד התאכזבתי מכך שעדיין אין עיצוב חדש לפיירפוקס, ואני מוכרח לצפות באותו עיצוב אפור ומכוער כברירת מחדל. סמן הגלילה הוא עדיין אותו סמן לבן ומכוער, וישנו באג בתפריטים בטולבאר, שאי אפשר לפתוח אותם בזמן שדף נטען.

בסך־הכל עדכון נחמד מאוד, מקווה שעד הגרסה יתקנו את כל ענייני העיצוב.

שבוע טוב,

דור.

שלום לכולם,

בעקבות בקשתו של אייל פישר, נכנסתי לאתר החדש – לינוקס מדריכים (Linux Guide).

האתר נראה חביב מאוד, ואני רואה בו פוטנציאל גדול.

קודם כל, לדעתי זו יוזמה ברוכה ליצור וויקי למדריכים, הוויקי של אובונטו ישראל לא במצב משהו, ווויקי נוסף שיתאים גם לצרכיהם, יוכל אולי לגרום לאיחוד בין השניים.

שנית, הוא שונה מה־"מתחרה" הקיים,Guides.co.il, שאף־על־פי שהוא מכיל יותר מדריכים,  הוא עונה על צרכים אחרים (קבצים להורדה ולא וויקי).

דבר אחד שהציק לי מעט, הוא החלוקה להפצות שונות, ההבדלים בין ההפצות השונות לא גדולים במיוחד, ולכן לדעתי עדיף פשוט לכתוב הערות לגבי כל הפצה במדריכים השונים, או לכתוב אפילו פרק נוסף במדריך עבור הפצה שונה (דוגמה טובה תהיה ערך על התקנת לינוקס).

דבר נוסף שהפריע לי אך הוא יותר שולי, הוא שאין דבר המסמל את האתר. אין לו אייקון, לא בשורת הכתובת ולא בכלל. לא קריטי, אבל הציק לי בעין.

בכל מקרה, האתר נראה לי ממש נחמד, ולדעתי זה רק עניין של זמן עד שיהפוך לבר שימוש יומיומי של מאות משתמשים. אני כבר נרשמתי, ובהצלחה לצוות המוביל של הפרוייקט (?).

דור.

שלום לכולם,

בעקבות הפוסט של אילן, לפתע חשבתי לעצמי, "אלוהים אדירים!! (?) גם באנשי אהובתי כתובה במונו!!!"

מה אני יכול לעשות עכשיו..? טוב, ישר פניתי פניתי לאתר של באנשי, לראות אם הם מתכוונים לעשות משהו בנושא.

בין זמזומי הצער שלי, לפצע שמתי לב לדבר מעניין ועצוב גם יחד:

אוי לא.

הבעיה הרבה יותר גדולה, מכיוון וזהו פרוייקט של גנום! פרוייקט של גנום של נובל שמשתמש במונו. נהדר, לא?

טוב, נכנסתי לצ'אט ושאלתי שם על הנושא. נאמר לי שהם לא רואים שום סכנה בשימוש במונו (נו, בטח, הם תחת חסותה של נובל!), ושאם אני מעוניין לגרום לשינוי כלשהו אני צריך להביא חוות דעת של עורך־דין.

טוב, אז מה קורה?

קודם־כל, כמובן שאפסיק להשתמש באנשי ( ) ואעבור ל־Exile המתחרה.

שנית, אסיר את כל תלויות מונו מהמחשב. לשם כך אפרסם מדריך בקרוב.

שלישית, אני מעוניין למצוא דרך להסיר את מונו מאובונטו. הרי לכל התוכנות המשתמשות במונו באובונטו ישנם תחליפים טובים.

במידה ובסוף אובונטו לא יסירו את מונו, אני לא מתכוון להמשיך איתה, וכנראה שאעבור לדביאן או פדורה, אבל זה עוד רחוק יחסית.

שנעבור לזמנים טובים יותר,

דור.

שלום לכולם,

ביום שלישי נסעתי עם חבריי לפנימייה אל טקס הזיכרון וההנצחת השואה אי שם בקיבוץ יד מרדכי (כן, אלה של הדבש).

למי שלא יודע, ביד מרדכי מתחולל כל שנה טקס זיכרון בהפקה ענקית, אחרי הכל הקיבוץ הוקם לזכר מרדכי אנילביץ', שהוא מנהיג מרד גטו וורשה.

הטקס התחיל נחמד מאוד, אישה כבת 40 שהנחתה לאורך כל הטקס, התחילה את הטקס בהזמנת כל מני "אנשים חשובים" לבמה, הם עלו ושרו שיר וירדו מהבמה (פלייבק, אבל לא נורא).

המנחה הזמינה איש-איש לעלות לבמה ולנאום. עליי לציין שמספר נאומים היו מבישים ביותר. חלקם כנראה נכתבו בחפיפניקיות יתרה ("קיבוץ זה שהוקם לזכר מפקד גטו ורשה") או נאומים שהצליחו באופן לא ברור להעביר את הנושא משואה וגבורה ל-"מבצע עופרת יצוקה היה הצלחה לא נורמאלית, הראינו לערבים מה זה! כן!".

בהמשך הופתעתי לראות שהזמינו גם את הבקסטריט בויז לאירוע. להקה שזזה בתנועות מאוד מדויקות ומתוכננות, צעדי Blue וקולות היי פייב. ממש להקת בנים אמיתית (אף על פי שהיו גם לא מעט בנות).

לאחר מכן, הגיע החלק היחידי שנראה לי במקום. חיילים יחד עם נציגי הנוער העובד והלומד הציגו קבוצות אנשים שעזרו בהצלת אנשים או בהתקוממות נגד המשטר הנאצי בכל ארץ כמעט, והדליקו נר לזכרם.

לפתע אני שומע קול של ילדה בת שש-שבע לכל היותר, וכעבור מספר שניות תפסה עיני ילדה קטנטונת עולה לבמה ומגלמת דמות של ילדה בת 12 (?!) בתקופת השואה, מונולוג לא מוצלח במיוחד, הילדה פיספסה את הפלייבק שרץ ברקע בכמה שניות ועשתה תנועות מעצבנות שמרטו אותי מעצבים. איך מעלים בטקס כל-כך רציני וחשוב ילדה כל-כך קטנה? ולמה זה נראה כמו בדיחה מהלכת (ובת שש)?!

עתה החל הריקוד. האמת שאני אישית לא אהבתי אותו בכלל אך רבים שיבחו אותו. אני אישית יותר התלהבתי משיר הרקע של הריקוד, שהתחיל כחד-גדיא, אך אחרי שכולם הרגו את כולם, פתאום מתברר שבכלל לא פסח ושזו ילדה השואלת קושיות את אביה על מתי המלחמה תגמר וכבר ומתי יסתיים הסיוט הזה.

עשן החל לעלות בחלקו העליון של הגבעה, תאורה אדומה צבעה את העשן ולפתע נתגלו שלושה אנשי דת בעלי שופרים העומדים בקצה הגבעה, לצד פסל מרדכי. הם תקעו בשופרים (אסוציאציה ראשונה – פותחים את השמיים למען האנשים שניספו בשואה). האם הגיעו המושיעים? האם תחינותי שהזוועה תיפסק ייתגשמו? נראה שכ… פיצוצים נשמעו כרעם ומילאו את חלל אוזני בצפצופים מרגיזים. מה פשר הדבר? האם קסאמים הם הגורם לדבר?

נראה שלא. בעוד אני מהרהר בדבר התפוצצו שרשרת של זיקוקים! זיקוקים פה וזיקוקים שם, זיקוקים בשרשראות, בצבעים וגם לא בצבעים.

זיקוקים?!?! בטקס יום הזיכרון?! מה עבר על האדם שחשב על זה?!

בחיי שאילולא הייתי דחוק בין אלפי כיסאות ואנשים, הייתי קם והולך בו ברגע, איני מעוניין להווה חלק כלשהו מהביזיון השורץ כאן בשעות האחרונות.

אין מילים לתאר את השוק, התדהמה והכעס שעברו עליי באותם הרגעים. פשוט בזיון מוחלט.

.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה או יום העצמאות?

נזכור ולא נשכח? כנראה שזה כבר לא "IN".

.

נ.ב: מתברר לי לאחר שיחות עם מספר אנשים שעניין הזיקוקים הינו כבר מסורת מספר שנים. בושה.

ובאווירה אינטימית זו אסיים.

שלכם – דור.