שלום לכולם,

נכון המונח X12 נראה ממש מוזר? מה זה בכלל…?
מסתבר שהמספר המתחבר מאחורי X11 (כלומר 11) הוא למעשה הגרסה של התכנה.

מיזם X, או בשמו המלא: מערכת החלונות X, שהוא למעשה הפרוטוקול הגרפי היחיד* שבשימוש בקרב מערכות מבוססות לינוקס (ושל עוד כמה ליבות מתחרות), בין אם משתמשים ב־KDE או ב־GNOME, שוחרר בגרסתו הראשונה בשנת 1984 ולאחר 3 שנים שוחררה הגרסה ה־11 במספר, הלוא זהו X11 המפורסם. לאלו שמחשבים מספרים לאט, מדובר על שנת 1987, שזה שנים לפני שאפילו הייתי בתיכנון.

אז מה קרה מאז? למה אין X12?
כנראה שמשהו נתקע שם בדרך, הגישה השתנתה, במקום לתקן את המערכת המקורית, החליטו ללכת על גישת הפאצ'ים. משהו לא טוב? תכתוב תוסף. הוא גם לא טוב? אפשר לכתוב גם עליו תוסף.

מה שקורה הוא שבעצם כל הסיפור הזה רק מאט לנו את העלייה של המחשב, לוקח משאבים מיותרים ויוצר הרבה קוד שלאף אחד אין חשק לקרוא ולתקן.

ג'וליאן כתב על זה פוסט מרחיב אופקים שאני ממליץ לכולם לקרוא!

דור.

* לא בדיוק היחיד, אבל הוא בהחלט היחיד במצב ראוי לשימוש.

שלום לכולם,

בעקבות קניית המחשב החדש שלי ושידרוג הלפטופ הישן לאובונטו 10.04 החלטתי סוף סוף לנסות את התכונות של אובונטו כפי שהיא לפני שאני עושה שינויים.

אחד הדברים שרציתי לעשות הוא ליצור סינכרון בין המחשב נייד הישן לבין הטבוק החדש. לשם כך החלטתי להתנסות עם Ubuntu One שהיא שרות ענן בצורת תיקייה משותפת.

קצת על תיקיית ענן ענן:
ההשוואה הכי טובה של תיקיית ענן למשתמשי הקצה היא ל־"תיקייה משותפת של מסנג'ר, פשוט לא במסנג'ר". בשיטה זו יש תיקייה באינטרנט, אליה ניתן להעביר קבצים ולגשת אליה מכל מחשב.

Ubuntu One היה מאכזב למען האמת, מהירות העלאה איטית מאוד, המערכת כולה הייתה מסובכת, במיוחד במנשק הדפדפן שלה. לפיכך החלטתי לנסות את Dropbox, תיקיית ענן מפורסמת מאוד.

Dropbox נמצאה פשוטה מאוד יחסית, גם המנשק דפדפן מאוד פשוט והגיוני, שלא נדבר על העובדה ש־Dropbox רצה על שלושת הפלטפורמות (לינוקס, מק וחלונות), מה שהיווה בונוס עבורי למקרה שארצה לשתף מחשב שהוא אינו לינוקס בהמשך.

והמנצת היא ללא ספק הקופסה.

לאחר שבחרתי ב־Dropbox, כדי לסנכרן את תיקיות ההגדרות של התכנות השונות השתמשתי ב־"קישורים רכים":

ln -s ~/.liferea ~/Dropbox/liferea

ובמכונה השנייה:

ln -s ~/Dropbox/liferea ~/.liferea

נו, אם כבר קוד סגור אז עד הסוף, אי־אפשר להגיד שלא ניסיתי. בתקווה שבקרוב יהיה פיתרון חופשי שיוכל להתחרות ב־Ubuntu One* ו־Dropbox הסגורות.

* - אמנם הקליינט של Ubuntu One חופשי, אך השרת סגור (כרגע בכל־אופן).

דור.

שלום לכולם,

ביום שני האחרון קניתי נטבוק חדש, אחרי שבועות של חיפושים ברשת אחר "המחשב נייד האידאלי".

אחד הפרמטרים העיקריים שלי היה מחיר. אני ממש לא מעוניין לקנות מחשב ב־4000 שקלים ומעלה, אני מחפש מחשב טוב, זול ושאני לא ארגיש שהוצאתי 4000+ שקלים על משהו שלא באמת הייתי צריך, בנוסף, חשבתי האם אני באמת צריך כונן תקליטורים במחשב – ככל הנראה לא, יוצא לי להשתמש בזה באמת אולי רק פעמיים – שלוש בשנה, בקיצור, מיותר.

כך הגעתי לנטבוקים: מחשבים קלים, שלא יהיו בלטות כמו הנייד הנוכחי שלי, בלוטות' כדי להתמנשק עם הפלאפון ועם חברים, מצלמה ומיקרופון מובנים, בלי כונן תקליטורים, Wifi ורשת חוטית – מצוין

בתחרות בין מחיר זול לעומת המוצר, מצאתי את עצמי בין שני מחשבים: MSI Wind U135, גרסה מתקדמת יותר של ה־U100 המפורסם (שאחי קנה) מול Dell Inspiron mini 1012 או בכינויו: Dell Mini 10.

כשחקרתי באינטרנט מה עובד יותר טוב מאובונטו, ראיתי מיד מה אני קונה: ה־Dell עובד כמעט כולו ישר מן הקופסה (רק את הדרייבר של ה־wifi צריך להתקין ממנהל ההתקנים, כי הוא בקוד סגור) לעומת ה־U135 שרב הדברים לא עובדים כלל או עם בעיות (בניגוד מוחלט ל־U100 שהכל פועל מהקופסה).

קניתי את ה־Dell בסוף. בינתיים אני מרוצה

כמה מסקנות למחפשים:

• לא לקנות HP. לא להתפתות למחיר הזול, חיפשתי וחיפשתי ולא הצלחתי למצוא דברים טובים עליהם, רק סיפורים על תמיכה גרועה ומחשבים מתפרקים. חוץ מזה, נסו לקבל תמיכה באתר של HP ותקבלו תכנה בצורת אדם (בערך?) שתספר לכם שהאייפי שלכם הוא לא של ארה"ב ולכן לא התכנה לא מסכימה לענות על שאלות. אחרי הרבה כאב ראש הרובוט הסכים לתת לי תשובות לשאלות שלא שאלתי (וההפך).
• לעומת זאת, התמיכה של Dell מצוינת! נשאלתי אם אני רוצה תמיכה באתר באופן מיידי, קיבלתי תמיכה אנושית הפעם, נתנו יותר מידע ממה ששאלתי והוצאיאו אותי בתחושה טובה פעם אחרי פעם
• כשקונים Dell צריך לדעת שיש הרבה פעמים בעיות של עליית טמפרטורה גבוהה במחשב. מצד שני כרגע זה החיסרון היחיד שמצאתי

דור.

מקור התמונה: http://buylaptop.com.my/web/latest.asp?NAV=15&RecordsNo=10.5&Cat=27

Hello all,

Yesterday I noticed that i have 18 tabs opened in my browser, from it 4 of Ubuntu-IL on the Localhost, 2 of Ubuntu-IL on www, 2 of Ubuntu-IL forums, one of PlayDeb project and 2 of Ubuntu.com. because it was so many tabs, i saw only the favicons of the sites. when I tried to find a  a page related to Ubuntu, i just saw tones of Ubuntu icons, and started to browse between the tabs.

"God damn it! why can't they just use their own symbols?!"

well, because I don't like to keep the things just as they are, I jumped into the #GetDeb channel on irc.freenode.net (actually I tried #PlayDeb first, but when I saw it's not in use I've registered it and redirected it to #GetDeb), and asked them to change the icon of PlayDeb to their own icon, they asked me to make an favicon of it, and so I did, and from now and on PlayDeb uses PlayDeb's Icon as the Favicon – Congratz

As it seems for now, I'm going to change Ubuntu-IL's favicon too, I'll change it to an image that combines Ubuntu symbol and the star of david, which is the symbol of the jews all over the world, and used on Israel flag (The image was made by Yaron Shahrbani).

And I use this stage, dear readers, if you have any influence in any project that related to Ubuntu and uses Ubuntu icon as a favicon, PLEASE make the project change the icon! I believe that there are many creative minds out their that can think of their own icon.

Thanks a lot!

Ddorda

שלום לכולם,

לפני מעט יותר משנה חברת מייקרוסופט החלה בקמפיין פרסומי בשם "עולם ללא קירות" (או באנגלית "Life without walls").

השאלה הנשאלת: בעולם ללא קירות – מי צריך חלונות?

שבוע טוב,

דור

שלום לכולם,

עכשיו משמעט נרגעו הדברים, הגיע הזמן לתת את דעתי האישית לגבי הכתבה ב־"הארץ" שנכתבה על המאגר הביומטרי.

אף־על־פי שאני נמצא בצד השני של הכביש, הצד שמתנגד לפעולה שבוצעה, אני חושב שהכתבה שנכתבה לא תואמת כלל וכלל את אופן הדברים.

בית ספרי הינו מקום מיוחד מאוד, בהחלט לא דומה לאף בית ספר אחר בארץ, לא סתם אני אני חוזר ומשתמש במונח "חניכים" במקום תלמידים, שהרי בבית ספרי אנו באים להתחנך, ולוא דווקא כדי ללמוד (והלמידה היא יותר בונוס).

הכתבה שברה את הקוד האתי של העיתונאות, בכך שהציגה רק צד אחד באירוע, ולא יצרה קשר עם גורמיים מנהלתיים (המנהלת החדשה, סגן המנהל שהכניס את המאגר, וכו').

בכתבה ישנה הגזמה רצינית לגבי האבטחה של המאגר, בית ספרי הינו בית ספר מבודד יחסית מהעולם החיצוני, גם פיזית וגם לא, והסיכוי שמישהו יגנוב את המידע מן המחשבים הוא קטן מאוד.

הכתבה הציגה את בית הספר כמעין דיקטטורה, כאשר האמת היא ההפך הגמור, בית הספר שלנו וסגל המורים מאוד מתחשב(ים) בחניכים, ובכל חניך וחניך בפרט, ומה שהוצג לעולם הוא בית ספר על סף הפלילי.

השימוש במאגר נראה לי נכון, אך הדרך שבה נעשו הדברים נראית לי חפוזה ויהירה, ולכן כל הבלאגן שנוצר מסביב נראה לי סתמי לחלוטין…

אני מבקש מגורמים גבוהים בבית הספר, לברר לגבי שימוש במאגר ביומטרי, עם כל הפרטים החוקיים של העניין, וכמובן לא לשכוח ליידע אותנו (החניכים וההורים כאחד) לפני תחילת התהליכים וההחלטות, אם יהיו כאלה.

חשוב לדעת לתת ביקורת, אך חשוב גם לדעת מתי הביקורת מוגזמת ויצאה מפרופורציות.

דור.

עריכה: מתברר כי הכתב כן פנה אל הנהלת בית הספר, אך הם לא הגיבו.

שלום לכולם,

בעקבות המלחמה של ההורים ושל החניכים (בינהם עבדכם הנאמן), אור קשתי, כתב בעיתון "הארץ" כתב כתבה בנושא (בה גם צוטתי), ופנה אל משרד החינוך בבקשה לדרוש מבית הספר לסגור את המאגר, וכך נעשה.

כלומר שביום שני, כשנחזור ללימודים המאגר כבר יהיה היסטוריה – אולי זו תהיה הזדמנות להתחיל הכל מחדש, לחקור לעומק מה מותר ומה אסור ולהקים מאגר חדש, כמובן בצורה קצת יותר מסודרת, או לחלופין למצוא פיתרון יעיל יותר, כמו לעבוד על יושר החניכים, או הכי טוב (לדעתי): להכניס את ההסעדה כחלק מבית הספר, כאשר כמובן שמי שאינו רוצה יכול לבקש זאת, ויסירו את תשלום ההסעדה מן המחיר.

גם אם לא יעשו דבר מן הרעיונות שנקבתי, זהו פתח לעשיית דברים יותר ברצינות ובשיתוף ההורים והחניכים (ראו פוסט על מועצת החניכים).

שתהיה לכולם שנה טובה ומתוקה (בדבש!)
דור.

שלום לכולם,

השבוע נחרדתי לגלות כי בבית ספרי מעוניינים להתקין מערכת טביעת אצבע על דלתות חדר האוכל.
לכאורה זה יעיל מאוד לבית הספר, לכל חניך יהיו מספר כניסות, והוא יוכל לנצל אותן בהתאם, עד שיגמרו לו הכניסות לחדר־אוכל, כך לא יכנסו חניכים שלא שלמו, וראו איזה יופי מגינים על זכויות העובדים בחדר־אוכל.

מצד שני, עלות של הקמת מתקן כזה תהיה יקרה מאוד, ותוציא מהכסף שגם ככה אין לבית ספרנו, יגרם עומס רציני מאוד בכניסה לבית הספר, ובכלל אני לא בטוח עד כמה זה חוקי, הרי טביעות האצבע שלנו הן דבר חד פעמי, וכמו שצריך לקבל אישור כדי לקבל פרטים אישיים עליי (וכל עוד אני בתחום משרד החינוך, הם מקבלים את הפרטים ממשרד החינוך), כך צריך לקבל את רשותי, או לפחות את רשות הורי, כל עוד אני קטין, כדי לקחת טביעות אצבע.

בנוסף לכל, הדבר לא באמת ימנע מחניכים להכנס לחדר האוכל: אפילו אני יודע לזייף טביעות אצבע, ופשוט יותר, כל אחד יוכל לבקש מחבר להכנס יחד איתו. העובדים בחדר האוכל יסמכו על העובדה שרק מי שמשלם נכנס, ולא יחשדו באף אחד (ואין יותר "איפה הכרטיס"), כלומר שאם חניך נכנס עם חבר, הוא גם יוכל לאכול ללא פחד.

בשנה שעברה היתה תעלומה, של מישהו (ועד היום לא ברור אם הוא חניך או מחוץ לבית הספר) שהיה נכנס לבית הספר לאחר שעות הסגירה, וחותך את הכבלים של המזגנים. מהיום אם יקרה דבר כזה, אני אישית אפחד "לחלק" את טביעות האצבע שלי, מה יקרה אם טביעת האצבע שלי תהיה באיזור שמישהו גרם בו נזק? למה שיאמינו לי שלא עשיתי כלום, הרי טביעת האצבע שלי נמצאת שם, והיא הוכחה חותכת – גם בבתי משפט.

אחד מהורי החניכים (ומתברר שהוא לא היחיד) הביע עמדה מאוד שלילית בנושא כשגילה את זה (וכאן ראוי לציין שבית הספר מכניס את זה כמעט בסוד לבית הספר, לא חולקו דפים להורים, ואני גיליתי את זה רק משום שאבי בועד ההורים), ואני מאוד מקווה שהוא יפעל מספיק כדי שלא ייכנסו שום מכשירים לבית הספר.

כבר החלו לקחת טביעות אצבע מן החניכים, והמתנגדים כבר החלו לתכנן קמפיין נגדי.
אז למרות שהנושא הזה יצא לי מכל החורים – הנה גם אני נכנס למאבק קצת יותר פרטי נגד המאגר הביומטרי.

דור.

שלום לכולם,

מי שבקשר איתי בטח שם לב שנעלמתי בשבוע האחרון. נסעתי לשבוע של הרגעות בצפון יחד עם משפחתי (נחל שניר למתעניינים).
בדיוק לאחר שהזמנתי את מכשיר האופןמוקו (A6 850+Buzz fix שזהה ל־A7 רק יותר זול) נסעתי, והתכנון היה שלאחר מסלול ארוך ברחבי העולם הטלפון יגיע אליי באמצע הטיול – ואכן כך היה. הטלפון הגיע אליי ביום שני האחרון (ה־17 באוגוסט), ולא יכולתי לעשות איתו יותר מדי.

כשחזרתי ביום שישי הביתה, מיד התחלתי לחקור. אני כולי מתפוצץ מסקרנות.
כבר בהתחלה הבנתי שההפצה שהמכשיר הגיע איתה ממש מגעילה, ההגדרות לא נוחות (נכנס למצב המתנה תוך 30 שניות בלי נגיעה), הצבעים לא משהו, המנשק כולו קצת תת רמה…

כשחזרתי הביתה למדתי לצרוב את המכשיר. לצרוב נשמע כזה מסובך, זה פשוט כמו לגרוב גרביים.
הצריבה הראשונה שלי הייתה ל־SHR Unstable full (לא יציב זו מילה קצת גדולה על זה), שהתבררה כבעייתית, ולכן בהמלצת מספר משתמשים צרבתי מחדש את המכשיר עם SHR Unstable lite.
אין מילים בפי, אין כמו ב(לינוקס)בית. הגיע הזמן להתקדם בשלב.

לאחר יום שלם של הסתבכויות בתוך עצמי, למדתי כיצד לחבר את המכשיר לאובונטו שלי, בכדי להתחבר אליו ב־SSH.ראשית יש לוודא שהמכשיר מזוהה. הוא צריך להיות דלוק (ולא במצב המתנה). כדי לראות אם הוא מחובר יש לכתוב את הפקודה:

אם מופיעה השורה "First International Computer, Inc. OpenMoko Neo1973 kernel cdc_ether USB network" הכל בסדר. אם לא – יש להכנס למצב המתנה (Suspend), לחזור חזרה, ולנסות שוב את הפקודה. אם זה לא עובד ניתן לנסות לנתק את המכשיר מהכבל, ולחבר חזרה, ואם כל אלה לא עבדו, תמיד אפשר פשוט להפעיל מחדש את המכשיר.

כעת כשהמכשיר מזוהה, יש להכנס למצב מנהל (באמצעות הפקודה sudo su, לא לעשות sudo לפני כל פקודה) ולהריץ את הפקודות הבאה:

ifconfig eth1 192.168.0.200 netmask 255.255.255.0 up
route add -host 192.168.0.202 dev eth1
echo 1 > /proc/sys/net/ipv4/ip_forward
iptables -t nat -A POSTROUTING  -o ath0 -j MASQUERADE

שימו לב שבפקודה הראשונה והשנייה מופיע eth1. חיבור זה הינו החיבור של המכשיר, ייתכן ואצלכם הוא יהיה eth2, eth3 או usb0. ניתן לבדוק באמצעות ifconfig.
בפקודה הרביעית מופיע ath0. זהוהחיבור האלחוטי שממנו אני מחובר במחשב לאינטרנט. אצלכם שנו זאת לחיבור שלכם.
את הפקודות האלו יש לבצע בכל פעם שמחברים את המכשיר ורוצים בו אינטרנט או גישה אליו. (מעניין אם קיים סקריפט שעושה את זה)

כעת לאחר שהגדרתם את הכל, ודאי תרצו כבר להתחבר למכשיר ב־SSH. יש לחזור למשתמש הרגיל (באמצעות su USER_NAME), ולהריץ את הפקודה:

לא ברור לי למה, אבל כשמחוברים במצב מנהל זה לא פועל, אבל כשמנסים להתחבר כמשתמש רגיל זה גם לא פועל, ורק עם sudo זה פועל חלק.

תתבקשו לתת את הסיסמת ה־ROOT של המוקו. פשוט הקישו אנטר (אין סיסמה).
זהו. אתם בפנים, ואפילו יש אינטרנט.

כעת מומלץ להתחיל להתקין את התוכנות שאתם רוצים על המכשיר.
קודם־כל יש להתקין את מנהל החבילות opkg שהוא מנהל החבילות הפופולרי בהפצת ה־SHR (וגם ב־OM). בכדי לעשות זאת הריצו את הפקודה:

כעת opkg מותקן. זמן להתקין תוכנות.
ההתקנות שלי:

Mokomaze – המשחק הכי טוב שמצאתי למכשיר (וגם היחיד פרט לסודוקו קל מדי)
Intone – נגן מוזיקה מעולה
Woosh! – דפדפן אינטרנט לא משהו, אבל הכי טוב שמצאתי.

את ההתקנות עשיתי באמצעות הפקודה: opkg install PACKAGE_NAME (כאשר את PACKAGE_NAME מחליף שם החבילה), חוץ מאת Woosh! אותו התקנתי ממאגר החבילות של OPKG.org.

כדי לכוון את השעון (שעה ותאריך) בעזרת האינטרנט, התקנתי את NTP:

ואז כיוונתי את השעון כך:

במידה ותרצו להעביר קבצים אל מכשיר המוקו שלכם, תוכלו לעשות זאת באמצעות הפקודה הבאה:

תוספת אחרונה:
בודאי תרצו עברית במקלדת של המוקו, לשם כך יש להתקין את החבילה illume-keyboard-hebrew (ב־SHR):

כעת כל שנותר הוא לאתחל על הסביבה הגראפית:

.

התרשמות כללית:
מכשיר מצוין עם המון פוטנציאל.
אנשים אומרים שמוקו הוא בעיקר משקולת לנירות, שזה מכשיר איטי נורא, שכלום לא עובד בו, שהוא לא מתפקד כמו טלפון בכלל.
אנשים לא יודעים מה הם אומרים.

הסאונד עובד לי מעולה, והמכשיר מתפקד בעיקר כטלפון (שכן אני לא כזה מתכנת דגול), אני מרגיש שיש לי שליטה מלאה עליו, כי זה לינוקס וזה עובד כמו לינוקס. המסך מגע שלו מעולה, וניתן לעבוד עם מספר תוכנות במקביל (לשמוע מוסיקה בזמן שמשחקים ב־Mokomaze)
מבחינת האיטיות יש מקום לשיפור, אבל זה לא מספיק איטי כדי לא לנסות אותו.
הבעיה העיקרית שלי עם המכשיר זה שמנהלי החבילות לא מכילים כמעט אפליקציות, וזה מתסכל לקמפל על 400Mhz, ובכלל אין מספיק אפליקציות שמותאמות במיוחד למכשיר (כמו לדוגמה דפדפן אינטרנט).

בקיצור, מכשיר באמת כיפי ונוח, יש בו מקום לשיפור, אבל הוא בהחלט מספק אותי ואת צרכי.

דור.

שלום לכולם,
אני עובד השבוע אצל סבי, ומכייון שהטלוויזיה צמודה אליי אני נאלץ לראות דברים כל הזמן.

ראיתי פרסומת, שפשוט זעזעה אותי, ולאחר כשנייה החלטתי שאני כותב על זה.
בפרסומת נתבקשו כל בני ישראל לגשת אל הכותל (המערבי) להתפלל למען גלעד שליט שיחזור ולהפיח שתקווה בעם.
אלוהים אדירים! (חה חה, הבנת את המשחק מילים?) זה הדבר הכי מטומטם שראיתי מזה זמן רב מאוד.
אפילו אילו הייתי דתי, ואני ההפך הגמור מכך, לא הייתי מגיע לשם.

אם נתפלל כולנו, אולי גלעד שליט יחזור? אני בטוח ומשוכנע (!) שהטרוריסטים המחזיקים בגלעד שליט ישלחו נציגים אל הכותל, כדי לראות כמה אנשים (מהקהל הדתי) מעוניינים שגלעד שליט יחזור, ובהתאם לבקשת הקהל ישלחו לנו אותו בדואר רשום.
להפיח תקווה בכולנו? אם כולנו נגיד "ברוך אתה אדוני" בטח נתמלא בתקווה, הרי אלוהים כבר יטפל בכל.
לאן המדינה שלנו הייתה מתדרדרת אילו אלוהים היה צריך לסדר לנו את כל התקוות, בטח הייתה לנו כאן מדינה מושלמת.

תסלחו לי על הפוסט האתאיסטי הזה,
דור.